שבר בפיבולה: תסמינים, טיפול והחלמה

תוכן המאמר:

סוגי שבר בפיבולה

יַחַס

שיקום ופיזיותרפיה

סוגי שבר בפיבולה

שברים בפיבולה יכולים להתרחש בכל נקודה על העצם ויכולים להשתנות בחומרתם ובסוגם. סוגי שברי הפיבולה כוללים את הדברים הבאים:

Lעצמות למשל

עצם הפיבולה היא הקטנה מבין שתי עצמות כף הרגל ולפעמים נקראת עצם השוק.

שברים צדדיים במללאולוס מתרחשים כאשר הפיבולה נשברת בקרסול

שברים בראש הפיבולה מתרחשים בקצה העליון של הפיבולה בברך

שברי עצם מתרחשים כאשר גוש קטן של עצם המחובר לגיד או לרצועה נמשך הרחק מהחלק העיקרי של העצם.

שברי מאמץ מתארים מצב שבו הפיבולה נפגעת כתוצאה ממאמץ חוזר, כגון ריצה או הליכה

שברים בפיר השוקית מתרחשים בחלק האמצעי של השוקית לאחר פגיעה כמו מכה ישירה לאזור.

שבר בפיבולה יכול להיגרם מפגיעות רבות ושונות. הוא קשור בדרך כלל לקרסול מעוגל אך יכול להיגרם גם מנחיתה לא נעימה, נפילה או מכה ישירה בחלק החיצוני של שוק או בקרסול.

שברים בפיבולה שכיחים בספורט, במיוחד כאלה הכוללים ריצה, קפיצה או שינויי כיוון מהירים כמו כדורגל, כדורסל וכדורגל.

תסמינים

כאב, נפיחות ורגישות הם חלק מהסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר של שבר בפיבולה. סימנים ותסמינים אחרים כוללים:

חוסר יכולת לשאת משקל על הרגל הפגועה

דימום וחבורות ברגל

עיוות גלוי

קהות וקור בכף הרגל

עדין למגע

אִבחוּן

אנשים שנפגעו ברגלם וחווים אחד מהתסמינים צריכים להתייעץ עם רופא לצורך אבחון. השלבים הבאים מתרחשים במהלך תהליך האבחון:

בדיקה גופנית: תתבצע בדיקה יסודית והרופא יחפש כל עיוות ניכר

צילום רנטגן: אלה משמשים כדי לראות את השבר ולראות אם עצם זזה

דימות תהודה מגנטית (MRI): סוג זה של בדיקה מספק סריקה מפורטת יותר ויכול ליצור תמונות מפורטות של העצמות הפנימיות והרקמות הרכות

סריקות עצם, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות אחרות עשויות להיות מוזמנות כדי לבצע אבחנה מדויקת יותר ולשפוט את חומרת שבר הפיבולה.

יַחַס

שוקית שבורה

שברים פשוטים ומורכבים בפיבולה מסווגים בהתאם לשאלה האם העור נשבר או שהעצם חשופה.

הטיפול בשבר בפיבולה יכול להשתנות ותלוי מאוד בחומרת השבר. שבר מסווג כשבר פתוח או סגור.

שבר פתוח (שבר מורכב)

בשבר פתוח, או שהעצם בולטת דרך העור וניתן לראות אותה, או שפצע עמוק חושף את העצם דרך העור.

שברים פתוחים הם לרוב תוצאה של טראומה בעלת אנרגיה גבוהה או מכה ישירה, כגון נפילה או התנגשות עם רכב מנועי. שבר מסוג זה יכול להתרחש גם בעקיפין, כגון פגיעה מסוג פיתול בעלת אנרגיה גבוהה.

הכוח הנדרש כדי לגרום לשברים מסוג זה גורם לכך שמטופלים לעיתים קרובות יספגו פציעות נוספות. חלק מהפציעות עלולות להיות מסכנות חיים.

על פי האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדיים, ישנו שיעור של 40 עד 70 אחוז של טראומה קשורה במקומות אחרים בגוף.

רופאים יטפלו בשברים פתוחים בשוקית מיד ויחפשו פציעות אחרות. אנטיביוטיקה תינתן למניעת זיהום. במידת הצורך תינתן גם זריקת טטנוס.

הפצע ינוקה ביסודיות, ייבדק, יוצב ולאחר מכן יכוסה כדי שיוכל להחלים. ייתכן שיהיה צורך בהרחבה פתוחה וקיבוע פנימי בעזרת פלטה וברגים כדי לייצב את השבר. אם העצמות אינן מתאחדות, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת עצם כדי לקדם ריפוי.

שבר סגור (שבר פשוט)

בשבר סגור, העצם נשברת, אך העור נשאר שלם.

מטרת הטיפול בשברים סגורים היא להחזיר את העצם למקומה, לשלוט בכאב, לתת לשבר זמן להחלים, למנוע סיבוכים ולהחזיר את התפקוד התקין. הטיפול מתחיל בהרמת הרגל. קרח משמש להקלה על הכאב ולהפחתת הנפיחות.

אם אין צורך בניתוח, משתמשים בקביים לצורך ניידות ומומלץ להשתמש בסד, גבס או מגף הליכה בזמן הריפוי. לאחר שהאזור החלים, ניתן למתוח ולחזק מפרקים מוחלשים בעזרת פיזיותרפיסט.

ישנם שני סוגים עיקריים של ניתוחים אם המטופל זקוק להם:

רדוקציה סגורה כוללת יישור מחדש של העצם למיקומה המקורי ללא צורך בחתך באתר השבר.

רדוקציה פתוחה וקיבוע פנימי מיישרים את העצם השבורה למיקומה המקורי באמצעות חומרה כגון פלטות, ברגים ומוטות

הקרסול יוכנס לגבס או למגף שבר עד להשלמת תהליך הריפוי.

שיקום ופיזיותרפיה

לאחר מספר שבועות של גבס או סד, רוב האנשים מגלים שרגלם חלש ומפרקיהם נוקשים. רוב המטופלים יזדקקו לשיקום פיזי כדי לוודא שרגלם יחזור לעצמו את מלוא הכוח והגמישות.

פיזיותרפיה

ייתכן שיידרש פיזיותרפיה מסוימת כדי להחזיר את מלוא הכוח ברגלו של אדם.

פיזיותרפיסט יעריך כל אדם באופן אישי כדי לקבוע את תוכנית הטיפול הטובה ביותר. המטפל עשוי לבצע מספר מדידות כדי להעריך את מצבו של הפרט. המדידות כוללות:

טווח תנועה

כּוֹחַ

הערכת רקמת צלקת כירורגית

כיצד המטופל הולך ונושא משקל

כְּאֵב

פיזיותרפיה מתחילה בדרך כלל בתרגילי חיזוק הקרסול ותרגילי ניידות. לאחר שהמטופל חזק מספיק כדי להניח משקל על האזור הפגוע, תרגילי הליכה וצעד הם נפוצים. שיווי משקל הוא חלק חיוני בהחזרת היכולת ללכת ללא סיוע. תרגילי גלשן הם דרך מצוינת לעבוד על שיווי משקל.

אנשים רבים מקבלים תרגילים שהם יכולים לעשות בבית כדי לסייע עוד יותר בתהליך הריפוי.

התאוששות ארוכת טווח

טיפול ושיקום נאותים בפיקוח רופא מגדילים את הסיכוי שהאדם יחזור לעצמו כוח ותנועה מלאים. כדי למנוע שברים בשוקית בעתיד, אנשים המשתתפים בספורט בסיכון גבוה צריכים ללבוש את ציוד הבטיחות המתאים.

אנשים יכולים להפחית את הסיכון לשברים על ידי:

לבישת נעליים מתאימות

הקפדה על תזונה עשירה במזונות עשירים בסידן כמו חלב, יוגורט וגבינה כדי לסייע בבניית חוזק העצם

ביצוע תרגילי נשיאה במשקל כדי לעזור לחזק את העצמות

סיבוכים אפשריים

פיבולות שבורות בדרך כלל מחלימות ללא בעיות נוספות, אך הסיבוכים הבאים אפשריים:

דלקת פרקים ניוונית או טראומטית

עיוות חריג או נכות קבועה של הקרסול

כאב לטווח ארוך

נזק קבוע לעצבים ולכלי הדם סביב מפרק הקרסול

הצטברות לחץ חריגה בתוך השרירים סביב הקרסול

נפיחות כרונית של הגפיים

רוב השברים בשוקית אינם גורמים לסיבוכים חמורים. תוך מספר שבועות עד מספר חודשים, רוב החולים מחלימים לחלוטין ויכולים להמשיך בפעילותם הרגילה.